ארז לוגיסטיקה בע"מ נ' עיריית רמת גן ואח'

החלטה

הנתבע 2 הגיש בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגדו ביום 2.1.13, בהעדר הגשת כתב הגנה במועד שנקבע ולמתן אורכה להגשת כתב הגנה.

הנתבע 2 בבקשתו טוען כי ביום 31.12.12 פנה לחברו- ב"כ התובעת בכתב בבקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה, אלא שב"כ התובעת התעלם מפנייתו זו משלבינתיים התובעת הגישה יום קודם בקשה למתן פסק דין. לטענת הנתבע 2, יש בידיו נימוקי הגנה טובים, ועל כן מן הדין ומן הצדק ליתן לו את יומו בפני בית המשפט, על מנת לאפשר את בירור המחלוקת תוך מתן פסק דין סופי וצודק. כן נטען במסגרת התשובה לתגובת התובעת כי האיחור בהגשת כתב ההגנה נבע בין היתר מהעברת התיק בגלגול מסוכן המשנה של הנתבעת 2 עד לפתחה של המבטחת 35 ימים בסה"כ.

עוד טוען הנתבע 2, כי יש בידיו נימוקי הגנה ממשיים, לטענתו ספק רב אם לתובעת עילה או יריבות כלפיו, שכן כל תביעתה של התובעת מתבססת אך ורק על הפנייה סתמית מצד הנתבעת 1, ללא כל חקירה ובדיקה עובדתית.

התובעת הגישה תגובה לבקשה וטענה כי כתב התביעה הומצא לנתבע 2 עוד ביום 21.10.12, ועל כן איחור כה משמעותי בהגשת כתב ההגנה אינו סביר ואינו מוצדק. התובעת טוענת כי לנתבע 2 אין כל הגנה ממשית לתובענה, וכי בכתב הגנתו אין כל התייחסות פרטנית לעובדות הספציפיות שנטענו בכתב התביעה.

לאחר עיון בבקשה בתגובה ובתשובה, ולאחר שקילת השיקולים המשפטיים הצריכים לעניין אני קובע כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.

בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ניתנת לתקיפה בשתי עילות. האחת, בשל פגם בהליך מתן ההחלטה. והשנייה, ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

כאשר ניתן פסק הדין במעמד צד אחד, כאשר מבקש הביטול לא קיבל לידיו את כתב התביעה ובשל כך לא הגיש את כתב ההגנה במועד, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, מבלי להתייחס למשקלן של הטענות ולסיכויי ההצלחה של התובענה (ע"א 36/75 חסן נ מוזדן, פ"ד לא (1) 757).

במצב דברים זה כאשר התקיפה מתייחסת לביטול פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד, כאשר מבקש הביטול קיבל לידיו את כתב התביעה כדין, אך בחר שלא להגיש את כתב ההגנה במועד, אזי מדובר בפסק דין שניתן כדין, אולם לבית המשפט יש שיקול דעת באם לבטל את פסק הדין ואם לאו.

על יסוד כך, על בית המשפט להציב לפניו שני מבחנים מרכזיים, האחד, סיבת מחדלו של מבקש הביטול. והשני, סיכויי הצלחת המבקש כי הגנתו תתקבל, כאשר התשובה למבחן השני, חשובה ומהותית יותר (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ע"מ 738).

8. מן הכלל אל הפרט, ביום 2.1.13 ניתן פסק דין כנגד הנתבע 2, בהעדר הגשת כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לו בהזמנה לדין.

הנתבע 2, מודה בבקשתו כי כתב ההגנה לא הוגש במועד, אולם האיחור נבע בשל פרוצדורה משרדית. אם כן, עולה כי פסק הדין כנגד הנתבע 2 ניתן כדין שכן המחדל המתואר אינו כזה המצביע על "טעם מיוחד" לאיחור והינו נותר בגדר טעות או מחדל משרדיים. בעניין זה אציין כי פנייתו של ב"כ הנתבע 2 לחברו לאפשר לו אורכה חברית להגשת כתב הגנה, בהעדר בקשה מקבילה לבית משפט, נותרה במקרה זה במגרשם של כללי האתיקה המחייבים את באי כח הצדדים ולא את בית המשפט אשר לא ידע על הבקשה בזמן אמת.

9. מעברו השני של המתרס, לבית המשפט כאמור יש שיקול דעת באם לבטל את פסק הדין ואם לאו בשים לב לסיכויי הגנתו של הנתבע 2 על מנת למנוע התדיינות מיותרת לשני הצדדים, כאשר בעניין המחדל של הנתבע 2 בהעדר הגשת כתב הגנה במועד, ניתן לרפא בתשלום הוצאות.

בענייננו, עיון בכתב התביעה ובכתב ההגנה מעלה מספר שאלות, והעיקרית והחשובה שבהן נוגעת לשאלת היריבות שבין הנתבע 2 לתובעת נכון למועד האירוע התאונתי ביחס לטענתו כי אין להטיל עליו אחריות לנזק הנתבע שכן מתוקף התקשרותו עם הנתבעת 1 הוא מוסמך לגזום ענפים עד לגובה של 4 מטרים בלבד ואין בידיו הסמכות לעקור עצים בתחומיה של זו. עוד נטען כי הנתבעת 1 ידעה אודות העץ שגרם לתאונה אך חדלה מלעשות בעניין זה דבר.

עסקינן איפוא בטענות עובדתיות שאינן ברות הכרעה בשלב זה בו עסקינן טרם נשמעו כל עדי הצדדים לתובענה, ונראה כי לא ניתן לקבוע בשלב זה כי לנתבע 2, אין סיכויי הגנה טובים.

בנסיבות העניין, לאחר עיון בבקשה בתגובה ובתשובה, ועל מנת ליתן לנתבע 2 את יומו בבית המשפט, אני קובע כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין בכפוף להוצאות התובעת.

לפיכך, אני מורה כי הנתבע 2 ישלם לתובעת הוצאות התגובה בסך 1,000 ₪, בתוך 30 ימים.

היה והתשלום ישולם במועד, יבוטל פסק הדין, כתב הגנה מטעם הנתבעת 1 יתויק בכתבי טענות .

באם לא ישולם הסכום כאמור, פסק הדין יישאר על כנו.

באחריות הנתבע 2 להודיע לתיק במסגרת מניין הימים האמורים להודיע לבית המשפט כי שילם את ההוצאות לתובעת.